הלכה: פיס'. לֹא סוֹף דָּבָר עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת: אָמַר רַב. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הַיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לוֹ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' לא סוף דבר עומד ברה''י וכו'. כלומר זה הדין דמשנתנו לא סוף דבר היא שהכל מודין בה אלא דאשכחן דר''מ פליג עליה וכדמסיים רב מתניתא דלקמן בפירקין אמרה כן לא יעמוד אדם ברה''י ויפתח בר''ה וכו' דברי ר''מ דגזר שמא יכניס אצלו המפתח במקום שהוא וא''כ לא מודה נמי לדינא דמתני':
משנה: עוֹמֵד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. 61a וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְכֵן לֹא יָרוֹק. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מִי שֶׁנִּתְלַשׁ רוּקּוֹ מִפִּיו לֹא יְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עַד שֶׁיָרוֹק:
Pnei Moshe (non traduit)
מכל מקום הוא שותה. בין קולט בין מצרף ואם היה הצינור רחב ד' על ד' אסור מפני שהוא מוציא מרשות לרשות:
ומן הצינור. שהוא יוצא ובולט לחוץ ואינו סמוך לגג:
קולט אדם מן המזחילה. כמין בנין משופע סמוך לגג פחות משלשה. והולך על כל פני הכותל שבו המים היורדין מן הגג זוחלין ויוצאין וקולט הוא המים למטה מי' טפחים ודוקא קולט מלמטה מעשרה אבל לא יצרף פיו ויגע במזחילה שאם יגע והמזחילה היא סמוך לגג וכל פחות משלשה לגג כגג דמי והיי כעוקר מהגג שהוא רשות היחיד והוא עומד בר''ה:
וכן בגת. מפרש בגמרא דלענין מעשר קאמר שכך הוא הדין אם הכניס ראשו ורובו בגת שותה הוא בלא הפרשת מעשר דשתייה זו שתיית עראי הוא וחוץ לגת הוי שתייתו קבע:
מתני' לא יעמוד אדם ברה''י וישתה בר''ה וכו'. ודוקא שהוא שותה בכלים חשובין וצריכין לו דגזירה שמא יוציאם הלכך צריך שיכניס ראשו ורובו לשם ותו לא חיישינן אבל אם שותה הוא בכלים שאינן צריכין לו מכניס ראשו בלבד ושותה במקומו ואע''פ שלא הכניס נמי רובו לשם:
אף משנתלש רוקו בפיו. משנתעגל ונאסף לצאת לא יהלך ד' אמות בר''ה עד שירוק דס''ל דכיון דלמישדייה קאי כמשוי הוא ואין הלכה כר' יהודה:
וישתין בר''ה וכו' וכן לא ירוק. ואם השתין ורק חייב חטאת ואע''ג דבעינן עקירה ממקום ד' על ד' הכא מחשבתו משויא ליה מקום ד' על ד' וקא מפיק מרה''י לר''ה:
ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות. ממקום שהיה מונח בו ואם הוציא פטור ולא דמי להמעביר חפץ ברשות הרבים מתחילת ד' לסוף ד' אפילו העבירו דרך עליו חייב דהתם הוא והחפץ ברשות אחת הן אבל הכא מכיון שהוא ברשות אחרת פטור:
מתני' עומד אדם ברה''י. בבית או על הגג ושותה ונוטל החפץ בר''ה כאן ומניחו כאן ולא גזרינן שמא יביאנו אצלו:
משנה: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיִשְׁתֶּה בִרְשׁוּת הָרַבִּים. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׁתֶּה בִרְשׁוּת הַיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הִכְנִים רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ לִמְקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה וְכֵן בַּגַּת. קוֹלֵט אָדָם מִן הַמַּזְחֵילָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וּמִן הַצִּנּוֹר וּמִכָּל מָקוֹם שׁוֹתֶה:
Pnei Moshe (non traduit)
מכל מקום הוא שותה. בין קולט בין מצרף ואם היה הצינור רחב ד' על ד' אסור מפני שהוא מוציא מרשות לרשות:
ומן הצינור. שהוא יוצא ובולט לחוץ ואינו סמוך לגג:
קולט אדם מן המזחילה. כמין בנין משופע סמוך לגג פחות משלשה. והולך על כל פני הכותל שבו המים היורדין מן הגג זוחלין ויוצאין וקולט הוא המים למטה מי' טפחים ודוקא קולט מלמטה מעשרה אבל לא יצרף פיו ויגע במזחילה שאם יגע והמזחילה היא סמוך לגג וכל פחות משלשה לגג כגג דמי והיי כעוקר מהגג שהוא רשות היחיד והוא עומד בר''ה:
וכן בגת. מפרש בגמרא דלענין מעשר קאמר שכך הוא הדין אם הכניס ראשו ורובו בגת שותה הוא בלא הפרשת מעשר דשתייה זו שתיית עראי הוא וחוץ לגת הוי שתייתו קבע:
מתני' לא יעמוד אדם ברה''י וישתה בר''ה וכו'. ודוקא שהוא שותה בכלים חשובין וצריכין לו דגזירה שמא יוציאם הלכך צריך שיכניס ראשו ורובו לשם ותו לא חיישינן אבל אם שותה הוא בכלים שאינן צריכין לו מכניס ראשו בלבד ושותה במקומו ואע''פ שלא הכניס נמי רובו לשם:
אף משנתלש רוקו בפיו. משנתעגל ונאסף לצאת לא יהלך ד' אמות בר''ה עד שירוק דס''ל דכיון דלמישדייה קאי כמשוי הוא ואין הלכה כר' יהודה:
וישתין בר''ה וכו' וכן לא ירוק. ואם השתין ורק חייב חטאת ואע''ג דבעינן עקירה ממקום ד' על ד' הכא מחשבתו משויא ליה מקום ד' על ד' וקא מפיק מרה''י לר''ה:
ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות. ממקום שהיה מונח בו ואם הוציא פטור ולא דמי להמעביר חפץ ברשות הרבים מתחילת ד' לסוף ד' אפילו העבירו דרך עליו חייב דהתם הוא והחפץ ברשות אחת הן אבל הכא מכיון שהוא ברשות אחרת פטור:
מתני' עומד אדם ברה''י. בבית או על הגג ושותה ונוטל החפץ בר''ה כאן ומניחו כאן ולא גזרינן שמא יביאנו אצלו:
לֹא סוֹף דָּבָר עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֶלָּא אֲפִילוּ עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהֵן מִתְגַּלְגְּלִין וְיוֹרְדִין לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא סוֹף דָּבָר עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּמַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. אֶלָּא אֲפִילוּ עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַשְׁתִּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהֵן מִתְגַּלְגְּלִין וְיוֹרְדִין לִרְשׁוּת הָרַבִּים אָסוּר. אָמַר רִבִּי יָסָא. הָדָא אָֽמְרָה סִילוֹן הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה אֵין שׁוֹפָכִין לְתוֹכוֹ מַיְִם שֶׁמִּתְגַּלְגְּלִין וְיוֹרְדִין.
Pnei Moshe (non traduit)
הדא אמרה סילון העומד בר''ה וכו'. מפני שהוא רה''י וכשמתגלגלין ויורדין לחוץ הוי כשופך מרה''י לר''ה וקמ''ל דלא תימא דלא דמי למשתין דהתם הוי כאילו מתגלגל ממנו לרשות הרבים להדיא אבל בשופכין שהוא שופך לתוך הסילון שהוא עומד אצלו אימא דהמים שיורדין לחוץ לאו ככחו דמיא הילכך קאמר דאפילו הכי הואיל ויורדין מיד אסור:
אמר ר' יוסי בר' בון לא סוף דבר וכו'. כלומר דעדיפא מיניה קאמר שאפילו עומד ומשתין ברה''י ואין מדרך להתגלגל ולצאת לחוץ אפ''ה מכיון שהן מתגלגלין ומיד יורדין לר''ה אסור:
לא סוף דבר. לאו דוקא שעומד ברשות זו משתין ברשות אחרת אלא אפילו עומד ומשתין ברשות אחת והן מתגלגלין ויורדין מיד לרשות אחרת אסור:
רַב אָמַר. בְּפִיחָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּפִיחָה. דִּלֹ כֵן רִבִּי יוּדָה כְדַעְתֵּיהּ דְּאָמַר. מַשְׁקֶה טוֹפַח חִיבּוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
דלא כן. לא מחייב ר' יהודה דר' יהודה כדעתיה דס''ל משקה טופח חיבור ולאו כתלוש הוא:
רב אמר בפיחה. כמו בהפיכה ואמשנתלש רוקו בפיו דר' יהודה קאי דאם היפך הרוק בפיו הוא דקאמר דהוי כתלוש:
רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְּאָמַר. אַתְּ רוֹאֶה אֶת הַכּוֹתֶל כְּגָמוּס. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. דִּבְרֵי הַכֹּל בִּמִשְׁתַּפֵּעַ עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בָעֵי. אִם בִּמִשְׁתַּפֵּעַ עֲשָׂרָה טְפָחִים מִתּוֹךְ שָׁלֹשׁ. כְּגַג הֵן. מָה נַן תַּמָּן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ נִיחָא אַתְּ אָמַר עַד שֶׁיָּנוּחַ. כָּאן שֶׂצָּרִיךְ נִיחָא לֹא כָל שֶׁכֵּן. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מִכָּל מָקוֹם לִא נַח. אָמַר לֵיהּ. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה אֲפִילוּ נַח כְּאִילּוּ לֹא נַח.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יודן אמר דרבי מאיר. כצ''ל דר' יודן שהוא אמורא והקשה להקושיא חזר ומשני דהך אוקימתא דלעיל אליבא דרבי מאיר היא דאמר את רואה את הכותל כגמום כדלעיל בשבת פ' הזורק בהלכה ג' דפליגי ר' מאיר ורבנן לרבי מאיר אפי' אין שם חור רוחב ארבעה בכותל את רואה כאילו הוא גמום יחתוך דסבירא ליה חוקקין להשלים והשתא הא קמ''ל בהך אוקימתא דמתני' ר''מ היא דסבירא ליה חוקקין להשלים ובשאינו רחב ד' אם הוא סמוך להכותל רואין כאילו רחב ד' דחוקקין להשלים וה''ק אפי' בשאינו רחב ד' והוא שיוצא חוץ לג' מן הגג:
דברי הכל. כלומר לא תדחק לאוקמי כרבי מאיר וכהאי אוקמתא אלא מתני' ד''ה היא והכא מיירי במשתפע הצינור עשרה טפחים מתוך שלש כלומר אפי' הוא מתוך שלש לגג מכיון ששיפועו יוצא רחוק עשרה טפחים לא הוי כגג ולקמיה פריך עלה:
רבי יוסי בעי עלה אם וכו' מתוך שלש. לגג ודאי כגג הן דהרי מה אנן תמן גבי גט שאינו צריך הנחה אלא מכיון שבא לרשותה סגי ואפ''ה את אמר עד שינוח וכלומר עד שיבא לאויר תוך שלשה סמוך לגג דהוי כמו שנח כאן בשבת דבעלמא צריך שינוח ועד שיעשה עקירה ממקום הנחה לכ''ש דכיון שהוא תוך שלשה סמוך לגג דכמונח בגג דמי:
מכל מקום לא נח. בתמיה והיכי בעית לאוקמי הא כאן נח הוא ואמאי שרי:
א''ל. להכי מוקמינן כשאין רחב ד' ומכיון שאין בו רחב ד' ולא הוי מקום חשוב אפי' נח חשיב כאלו לא נח:
אָמַר רִבִּי חִייָה. וְכֵן בְּגַת לְעִנְייָן מַעֲשֵׂר.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר רבי חייה וכו'. לא שייך הכא אלא מקודם כדלעיל:
נָעַץ קָנֶה וְהִקִּיפוֹ מְחִיצָה וְזָרַק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ. רִבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. כְּמַחֲלֹוקֶת. הָתִיב רִבִּי יוּדָן. וְהָתַנִּינָן. הָֽיְתָה עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הַגַּג וּזְרָקוֹ לָהּ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוִיר הַגַּג הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה בְּגַג שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה וְהוּא שֶׁיָּרַד לַאֲוֵיר מַעֲקֶה. וְשֶׁאֵין לוֹ מַעֲקֶה שֶׁיָּרַד לַאֲוֵיר שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לַגַּג. שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לַגַּג כְּגַג הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
נעץ קנה. ברשות הרבים והקיפו מחיצה כלומר שעשה למעלה מעשרה מקום רחב ארבעה על ארבעה על גבי הקנה וזרק מרשות הרבים לתוכו תחת ההיקף או ע''ג ההיקף דאלו הקיפו במחיצה גמורה ליכא מאן דפליג דהוי רה''י בגבוה ג' ורחב ארבעה אלא כדאמרן:
במחלוקת. תליא מילתא כדפליגי ר' יוסי בר' יהודה ורבנן בברייתא בשבת פ' הזורק והובאה לעיל בפ''ק דשבת דלר' יוסי בר' יהודה חייב דאמרינן גוד אחית מחיצתא ולרבנן פטור דהוי ליה מחיצה שהגדיים בוקעין תחתיה ולא הויא מחיצה ואיידי דאיירי בעניינא דרחב ד' למעלה מייתי להא:
התיב ר' יודן. אמתניתין קאי ואהאי אוקימתא דקאמר תיפתר ביוצא חוץ לג' ושאין בו רחב ארבעה והני תרתי למה לי הרי מכיון שהוא חוץ לשלשה מן הגג לאו כגג הוא:
והתנינן. בגיטין פ''ח בהלכה ג':
היתה עומדת בראש הגג וזרק לה גיטה וכו' אמר ר' אלעזר. כלומר ואמר ר' אלעזר התם עלה מתני' בגג שיש לו מעקה דסופו לנוח שם ושירד הגט לאויר המעקה ושאין לו מעקה בעינן שירד לאויר שלשה שהן סמוכין לגג לפי שכל שלשה שסמוך לגג כגג הן אלמא דמיהת שמעינן דאויר שחוץ לג' לעולם לא הוי כגג וכיון דהכא מיירי שיוצא חוץ לשלשה למה לי שאינו רחב ארבעה:
רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן מִחְלְפָה שְׁמוּעֲתֵיהּ. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סְמוּכִין לִמְחִיצָה כִּמְחִיצָה. תִּיפְתָּר בְּיוֹצֵא חוּץ לִשְׁלשָֹׁה שֶׁאֵין בּוֹ רוֹחַב אַרְבָּעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
תיפתר ביוצא. הצינור ובולט חוץ לשלשה מהגג:
שאין בו רוחב ארבעה. וכן ובלבד שאין בו רחב ארבעה דאלו רחב ארבעה כיון שהוא למעלה מעשרה הוא עצמו רשות היחיד הוי:
ר' יוסי בר בון מחלפא שמועתיה. אסיפא דמתני' קאי דקתני מן הצינור מכל מקום שותה ואפילו מצרף פיו סמוך לו והקשה ר' יוסי בר' בון לשמעתתא אהדדי וכי לא כן אמר ר' יעקב בר אחא בשם ר' חנינא שכל שלשה ושלשה כלומר שבכל מקום עד ג' טפחים הסמוכין למחיצה הרי הוא כמחיצה עצמה דפחות מג' כלבוד דמי וס''ד דהכא נמי אפי' הצינור סמוך בפחות מג' להגג נמי שרי ואמאי הרי הוא עומד ברשות הרבים והגג רשות היחיד הוא:
הלכה: פיס'. נִיחָא בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיִשְׁתֶּה בִרְשׁוּת הָרַבִּים. בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִשְׁתֶּה בִרְשׁוּת הַיָחִיד אֵין פִּיו לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. שַׁנְייָא הִיא שֶׁמִּתְגַּלְגְּלִין וְיוֹרְדִין. תַּנֵּי. גָּמָל שְׁרֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ מִבִּפְנִים מַלְעִיטִין אוֹתוֹ מִבִּפְנִים. מִבַּחוּץ מַלְעִיטִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ. נִיחָא מִבִּפְנִים מַלְעִיטִין אוֹתוֹ מִבִּפְנִים. מִבַּחוּץ מַלְעִיטִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ אֵין פִּיו 61b לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים.
Pnei Moshe (non traduit)
אמר ר' חייה וכן בגת לענין מעשר. הכתוב לקמן בספרי הדפוס ט''ס הוא דהוקבע בתוך השקלא וטריא דהסיפא דמתניתין. ולא שייכא התם אלא הכא קודם להא דר' יוסי בר בון ור' חייא לפרש וכן בגת דמתני' קאי דהרי הגת אינו אלא כרמלית ולא גזרינן בכרמלית אלא לענין מעשר קתני וכדפרישית. במתני':
אין פיו למעלה מעשרה טפחים. שינוייא הוא וכי אין פיו של הגמל למעלה מעשרה טפחים בר''ה וא''כ מוציא הוא למקום פטור ומותר:
ניחא מבפנים מלעיטין אותו מבפנים. אע''ג דהמאכל הוא בחצר הגמל הוא בר''ה מכיון שהכניס ראשו ורובו בחצר מותר אלא מבחוץ מלעיטין אותו מבחוץ בתמיה והרי מוציא המאכל מהחצר לרה''ר:
מלעיטין אותו מבפני'. ובתוספתא גריס אובסין וגי' דהכא נוחה דהא תנן בפ' מי שהחשיך אין אובסין את הגמל ולא דורסין אבל מלעיטין ולמקים שהוא יכולה להחזיר קרויה הלעטה:
תני. בתוספתא פ''ח:
שניא היא שמתגלגלין. המים ויורדין להגוף בשעת שתייתו והרי כמוציא מרה''י לר''ה הוא והלכך צריך שיהא ראשו ורובו ברה''י:
גמ' ניחא ברשות היחיד וישתה ברה''ר. שאסור דכשהוא עומד ברשות היחיד ושותה בר''ה צריך הוא שיהא שוחה למטה מעשרה דכל למעלה מי' לאו ר''ה הוא ושפיר הוי כמכניס מר''ה לרה''י ועד שיכניס ראשו ורובו לרשות היחיד אלא כשהוא בר''ה ושותה ברה''י אמאי אסור הרי הוא שותה בעמידה וכי אין פיו שבר''ה למעלה מעשרה הוא וא''כ אם הכניס ראשו בלחוד לשתות הרי כמוציא מרה''י למקום פטור הוא שפיו למעלה מעשרה טפחים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source